אתר זה עושה שימוש בעוגיות בהתאם למדיניות הפרטיות - לסגירה

הקש ששבר

לפני קצת יותר משנה יצאה ענקית הקפה סטארבקס בהכרזה דרמטית: עד שנת 2020 היא תוציא את קשי הפלסטיק החד פעמיים מכל הסניפים ותחליף אותם בקשי נייר או במכסים מיוחדים שמבטלים את הצורך בקש. רשתות מזון מהיר נוספות כמו מקדונלדס ודאנקן דונאטס מיהרו ללכת בעקבותיה והצהירו גם הן על מחויבות לצמצם את השימוש בפלסטיק. פעילי איכות הסביבה חגגו, הציניקנים טענו שמדובר במהלך יחצני, אבל דבר אחד היה ברור - השמירה על איכות הסביבה הצליחה לפלס את דרכה מהשוליים אל סדר היום של כמה מתאגידי המזון הגדולים בעולם.

בחודשים האחרונים שוטף הגל הירוק גם את עסקי המזון בארץ, ורשתות כמו ג’פניקה הצהירו גם הן על סוף עידן קשי הפלסטיק. מסעדת אייבי עשתה צעד נוסף קדימה וסיפרה בעמוד האינסטגרם שלה על דיאטת פלסטיק וחשיבה מחדש על תהליכי העבודה והכלים במסעדה במטרה למצוא פתרונות ידידותיים יותר לסביבה.

“אנחנו בהחלט מרגישים עלייה בנכונות של עסקי מזון לעשות שינוי סביבתי בהתנהלות שלהם“, אומרת נועה רבינוביץ‘, דוברת עמותת צלול שמלווה את אייבי בתהליך. “לצערי חלק מהמקרים האלה הם סתם Green Wash - הצהרת כוונות שנשמעת טוב ברשתות החברתיות אבל לא עומדת במבחן המציאות. יצא לי לשבת במסעדה שהצהירה שאצלה אין קשי פלסטיק וקיבלתי שתייה עם קש. למה? כי יומיים לפני כן הם קיבלו משלוח חדש של קשים שצריך היה לגמור אותו. לו הייתי צריכה לתת עצה אחת לבתי קפה שרוצים להפוך למקיימים יותר, הייתי אומרת לא לקפוץ ישר לפתרונות האוטומטיים כמו לוותר על קשים או לעבור לכלי Take Away מתכלים, אלא לעצור רגע, לבחון את התנהלות העסק ואת התשתיות העומדות לרשותו ולהחליט על שינויים שבאמת אפשר לעמוד מאחוריהם“.


צריכים רעיונות? הנה מגוון דרכים להפוך את בית הקפה לידידותי יותר לסביבה - החל מתכנון אדריכלי ועד פתרונות שאפשר ליישם תוך חמש דקות.



מתחילים בקפה הנכון

כשמדובר בקפה נקודת הפתיחה היא לא אידיאלית. קפה גדל בתנאי אקלים ספציפיים המתקיימים רק בחגורת הקפה שסביב קו המשווה. ההפצה שלו לרחבי העולם כרוכה בשינוע מזהם לאורך אלפי ק”מ. נוסף על כך הביקוש לקפה רק הולך ועולה ויש צורך מתמיד להרחיב את שטחי המטעים, לעיתים על חשבון יערות הגשם הסמוכים לרבים מהמטעים.

בעשורים האחרונים התחוללו שתי מהפכות שמטרתן לפתור את הבעיות האלה בדיוק: הראשונה היא גידול קפה בשיטות בנות קיימא - הפסקה של כריתת יערות הגשם סביב המטעים, שיטות השקייה ועיבוד חסכוניות במים, הפחתת השימוש בחומרי ריסוס ועוד.

המהפכה השנייה היא הסכמי סחר הוגן היוצרים חיבור ישיר בין חברות הקפה לבין המגדלים. מלבד הדאגה לרווחת החוואים ואיסור על העסקת ילדים וניצול עובדים, ההסכמים הללו מקצרים משמעותית את הדרך מהמטע לספל וחוסכים לפולי הקפה מסעות מיותרים (ומזהמים) ברחבי העולם. מסיבה זאת גם כדאי לבחור בקפה שעובר קלייה בארץ ולא בחו“ל. מרחקי הנסיעה בארץ קצרים כך שהמסע של הקפה מבית הקלייה לבית הקפה יהיה קצר גם הוא (לעומת קפה שעובר קלייה באיטליה, למשל), וחשוב לא פחות - זה מבטיח שהקפה יגיע אל בית הקפה בשיא טריותו, במרחק ימים אחדים מהקלייה.



נפרדים מהחד פעמי

קשי פלסטיק הם אויב הסביבה התורן, כיוון שהם קטנים ונוטים להישבר ולכן אי אפשר למחזר אותם. כ־180 מיליארד קשים מסיימים את דרכם באוקיינוסים או בקרקע מדי שנה, אבל הקשים הם הבעיה הכי קטנה שלנו. מדי שנה נזרקות גם 500 מיליארד כוסות חד פעמיות, רק 0.25 אחוז מהן ימוחזר, וזה עוד לפני שדיברנו על צלחות, קופסאות ושאר כלים חד פעמיים.

הבשורות הטובות הן שלרבים מהכלים הללו יש פתרונות ידידותיים יותר: קשי נייר או קשים מחומרים מתכלים כמו פסטה, מכסים שלא מצריכים קש (שאמנם עשויים מפלסטיק אבל קל יותר למחזר אותם) וכלים חד פעמיים מתכלים - מבמבוק למשל. חשוב רק לזכור שהאחרונים אינם עדיפים בהכרח על פני כלי הפלסטיק, כיוון שהם צריכים לעבור פירוק בקומפוסטרים שלא תמיד זמינים במרחב הציבורי; זה כבר תלוי ברשות המקומית או בעירייה שבה פועל בית הקפה.

בעמותת צלול ממליצים להשתמש בכלים רב פעמיים במידת האפשר, למשל להגיש קשים רב פעמיים ולהניח כפיות רב פעמיות בעמדת הסוכר. חלק מבתי הקפה - למשל קפה חמנייה בתל אביב או נוני ופורטונה בפרדס חנה - גם מציעים קשים רב פעמיים לרכישה לטובת מי שרוצה לקחת את המשקה שלו לדרך.

“אחד השינויים שכל בית קפה יכול לעשות הוא להציע הנחה ללקוחות שבאים עם כוס רב פעמית מהבית“, אומרת נועה רבינוביץ‘, “זה לא דורש היערכות לוגיסטית מצד העסק ואפשר ליישם את זה ברגע. עוד שינוי שאפשר לעשות די בקלות הוא להפחית את השימוש במגבונים, שהפכו לברירת מחדל בניקוי השולחנות. שפריצר מים ומטלית עושים את העבודה לא פחות טוב“.


ליד הקפה

הקפה אמנם עומד במרכז העשייה, אבל איתו מוגשים ונמכרים עוד עשרות מוצרים שגם להם יש השפעה על כדור הארץ, החל מהסוכר עד למאפים וליתר המנות. מה עושים? בוחרים טוב: אותם שיקולים המנחים אותנו בבחירת הקפה נכונים גם בבחירת חומרי הגלם ומוצרי המזון האחרים. כדאי תמיד להעדיף חומרי גלם אורגניים, מסחר הוגן, ובמידת האפשר - מקומיים.

מטבענים: תעשיית המזון מן החי היא אחת מהתעשיות הגובות מהסביבה את המחיר הכבד ביותר. הוספת אפשרויות טבעוניות לתפריט היא דרך מצוינת להפוך את בית הקפה לאקולוגי יותר, וגם לשמח את הלקוחות הטבעונים.

והנה משהו ששווה לספר ללקוחות: המנהג לשתות חלב החל כדי לטשטש את טעמו של קפה ישן, שרוף או סתם לא איכותי. כשמגישים קפה טוב אפשר (וכדאי) ליהנות ממנו ללא חלב כלל.

בשבילי בלי תיון: רוב האנשים ששומעים על כך לראשונה מופתעים, אבל חלק גדול מהתיונים מכיל סיבי פלסטיק שאינם מתכלים. כדאי לבחור תיונים שעשויים מנייר או פשוט להגיש חליטות בכפות חליטה.


מה עוד אפשר לעשות?

עיצוב ידידותי לסביבה: עיצוב בית הקפה הוא לא רק הצהרה סטייליסטית, אלא גם דרך נוספת להיטיב עם הסביבה. תכנון אדריכלי נכון של מיקום החלונות והבידוד יכולים לחסוך אנרגיה בתאורה מלאכותית ומיזוג אוויר, אבל אפשר להתמקד גם בשינויים קטנים יותר כמו רכישת ציוד וריהוט מיד שנייה כדי לצמצם את כמות הפסולת בעולם או מעבר לנורות ומכשירי חשמל חוסכי אנרגיה.

אוכל לא זורקים: מדי שנה זורקים בישראל 2.4 מיליון טונות מזון. תכנון נכון של התפריט יעזור להפחית את הכמות הזאת וגם יחסוך כסף לבית הקפה.

וגם קפה לא: המשקעים ממכונת הקפה הם חומר דשן מצוין וידידותי לסביבה, משתמשים בהם כדי לדשן את האדניות או הגינה של בית הקפה (אם יש כזו). אם מדובר בכמויות גדולות אפשר לתרום אותן לגינה הקהילתית הסמוכה.

חותכים את הנייר: בזמן שכל העולם מתווכח אם הפרינט מת, חי או בועט, בבית הקפה בהחלט אפשר לצמצם את השימוש בנייר, למשל על ידי כתיבת תפריט הספיישלים על לוח במקום להדפיס אותו ולהחליף את העלונים בפרסום ברשתות חברתיות.